יום שלישי, 8 בספטמבר 2009

אי שם מעבר להרי החושך

תמצאו את הפריפריה הנחשלת, המזרחית, האנאלפביתית, החלשה, המכוערת, הענייה, הנטושה והזנוחה. לעומת זאת, אם תגביהו עוף, תוכלו למצוא בפסגות הלבנות את המרכז המבוסס, האשכנזי, האינטליגנטי, החזק, היפה, העשיר, האטרקטיבי והמושך.
סטראוטיפים עתיקים שעבר עליהם הקלח, לא? מפעם לפעם נחמד לאתר את הזליגות עליהן לא הצליחה לכסות האצטלה השקרית של כיום-כולנו-אותו-דבר אליה מטיפה התרבות הישראלית הפופוליסטית.

הפעם זה מגיע אלינו מערוץ אוכל בynet . מסתבר שהכתבת שרית סרדס-טורטינו, עדיין לא עודכנה בז'רגון הטהרני והמכובס בכל הנוגע לענייני השד העדתי ובכתבה שזו פרסמה היא מספרת לנו, בלי להתבלבל ובצורה הפשוטה והבוטה ביותר על יחסי הפריפריה-מרכז, והרי הממצאים:

בנתיבות ישנה קבוצת נשים "ממגוון עדות" (בספקטרום המרוקאי-גרוזיני-אתיופי הנרחב), העונות לשמות המשפחה שעבי/פחימה/אברג'יל/חניה/אבקסיס וכדו', רובן קשות יום, פרובינציאליות, עוסקות בטיפול בילדיהן המרובים, חסרות מקצוע שגוררת תיקי קניות בתחבורה ציבורית. חלומן הוא לנהוג על רכב פרטי, שאיפותיהן מסתכמות בסיפוק סועד מארוחה טובה וכל תרבותן עוסקת באוכל, אוכל ואוכל.
לעומתן, נוכל למצוא בתל אביב את נוימן/בר/קפלינסקי, יזמים עצמאיים שלא עסוקים רק בלהרוויח מפרי ידיהן של הנשים לעיל, אלא מגדילים לעשות ומכניסים לנשים הנתיבותיות קצת עניין בחייהן האפורים והמשעממים כדוגמת ביקורן בקיבוץ – "מקום שרק שמעו עליו, אבל מעולם לא היו בו", טיולים ברחבי הארץ ושאר דברים אליהם לא נחשפו נשים אלו במרחב הפריפריאלי המוגבל שלהן.
למען הסר ספק, המשפט האחרון בכתבה, שהוא ציטוט של אחת היזמות - גב' בר, לא משאיר מקום להתבלבל - "אנחנו חושבים שכוחה האמיתי של הפריפריה בארץ הוא דווקא באוכל שלה, ומבחינתנו אנחנו מביאים לתל אביב את קרני האור של הפריפריה". מעניין שגב' בר, בת העיירה קריית מלאכי במקור, לא בחרה בקרן האור הזו אלא העדיפה להתעסק בלכלוך הפיננסי התל אביבי.

מעבר להבנייה התרבותית הבעייתית שיוצרת הכתבה, ראוי לציין שהיא שקרית - במקרה אני מכיר את אחת הנשים בקבוצה, אישה נפלאה וחכמה, אקדמאית, בעלת רכב, אמא לילדים נפלאים שהצעירה שבהם מתחילה ללמוד עכשיו משפטים וכלכלה בבר-אילן. ואפילו בקיבוץ יצא לה לבקר לא פעם.
אני הייתי מציע לייבא מהפריפריה הנתיבותית האפלה -בנוסף לאוכל- גם מנה הגונה של יושר בתיבול קל של צניעות ונגיעות של סולידריות חברתית.

2 תגובות:

David Pilavin אמר/ה...

א. סולידאריות חברתית יש (אולי) לאשכנזים שבאים אליכם "להפיץ את האור" - קרי: לגרעין התורני (אם כי נראה שעיקר הסולידאריות מסתיימת ביניכם לבין עצמכם)

ב. הכל ענין של סטטיסטיקה: כמה עוד נשים כאלה אתה מכיר מנתיבות?

Unknown אמר/ה...

אהוד

נחמד, אבל תפסיק להתרגש מכל אחת שיש לה מה להגיד, ועוד כתבת בענייני בישול.
זה נכון שיש פה תפיסה מעוותת, אבל, במילים אחרות, מה אתה שם?